"קרוב לעשר שנים התקיימה בית הערבה ושמע הניסיון המיוחד במינו, באותם ימים חרג הרבה מגבולות הארץ. מומחים ומדענים לרוב באו לראות את הניסיון המופלא, שלבש צורה של יישוב טובל בירקות כהה וסביבו שטחי עגבניות וירקות אחרים, שדות ובריכות דגים רבות, שקירותיהן נערמו בבתרי נחלים וצורתן כשל אגמים טבעיים. ורפת הייתה כאן, ולולים היו, ועל הכל ילדים לרוב, בריאים ומוצלחים..."
ישראל אבן נור. קיבוץ כברי (בתוך מדבר יהודה וים-המלח, לקט מאמרים לכנס הי"ט של החל"ט).
הקיבוץ הוקם ב-8 לאוקטובר 1939 ע"י אנשי הקיבוץ המאוחד שעבדו במפעל האשלג בסדום וחברי תנועת מחנות העולים. שמו ניתן על שם היישוב הקדום בית הערבה ששכן בגבולה הצפוני של נחלת שבט יהודה "ועלה הגבול בית חוגלה ועלה מצפון לבית הערבה" (יהושע ט"ו, ה-ו). מאחר והאזור היה מחוץ לתחום המותר להתיישבות יהודים ע"פ הספר הלבן, הוקם היישוב במסווה של שכונה לאספקת מזון טרי לעובדי מפעל האשלג הסמוך. לאחר שהקרקע נשטפה במים מתוקים, הפך היישוב לפינה ירוקה בלב המדבר ומופת לכיבוש השממה. בראשית תש"ז היו במקום 200 חברים ו-37 ילדים. הקיבוץ שימש גם כבסיס פלמ"ח. במלחמת העצמאות הוכנס הקיבוץ, ביחד עם מפעל האשלג למצור, ולאחר שיושביו סירבו לדרישת המלך עבדאללה לחיות בחסות הלגיון הירדני, פינו את יישובם והתפנו לסדום. הערבים בזזו את המקום והחריבוהו. חברי בית הערבה התיישבו בגליל המערבי. חלקם הקים את קיבוץ כברי וחלקם הצטרף לקיבוץ הגושרים.
בשבת הראשונה שלאחר מלחמת ששת הימים, ב-17 ליוני 1967, חזרו אנשי קיבוץ בית הערבה שבקיבוץ כברי לראות את המקום. 19 שנים מאז יצאו מכאן, לרדת בסירות ולשוט לכיוון סדום, 5 ימים לאחר הכרזת המדינה. במשך 19 שנים אלו, התכנסו מידי שנה לספר לילדיהם ולחבריהם על המקום המופלא בו הפכו מדבר וציה לנווה מוריק. בשובם מצאו כי המדבר חזר והשתלט על ערוגות הירק שעליהם עמלו.
ממערב לגדר המערכת נמצאות מצבותיהם של אנשי בית הערבה שמתו במקום ובהם גם קברו של ילד כבן חמש שמת במקום.
